ביוגרפיה

את הספר הזה אף פעם לא תכננתי לכתוב. חשבתי שאת העצות והידע שלי אשמור לעצמי וכך אבטיח את עתידי ועתיד משפחתי. חששתי שאם יכירו את הסודות שלי אז כבר לא אהיה מיוחד, לא אקדים את כולם במרוץ אחרי העסקה הבאה, אחרי המיזם הבא, אחרי המיליון הבא. חשוב לא פחות – אחרי האתגר הבא.  

זה די מפחיד להיכנס לראש שלי. הוא כמעט ולא נח לרגע. כל היום הוא מריץ מחשבות ותכנונים. להבדיל מאחרים, נולדתי ואמות יזם. תוך כדי מסלול חיי התפתחתי והשתפרתי. היום בביטחון מלא אני יודע להגיד שאני איש המכירות הכי טוב שפגשתי ותאמינו לי, פגשתי אלפי אנשי מכירות.  

 אני כותב את הספר הזה לאחר חשבון נפש עמוק ונוקב ולאחר בחינה של כל מסלול חיי וכל התחנות שעברתי בדרך – תחנות שיתוארו בספר זה.   

אני לא מתכוון לתרץ את כניסתי למאסר, להפך – אני לוקח אחריות מלאה על מעשיי. אני ורק אני אחראי לכניסתי לכלא. הגזמתי אפילו בשביל בחור קיצוני כמוני. הלכתי מעבר לקצה וגם כאשר נעמדתי מול פי התהום דבר לא מנע ממני לקפוץ ראש למטה. כאשר אתה מרוויח מיליון שקלים ביום, בכל יום, במשך חודשים רבים – זה משחית אותך. לא משנה החינוך הטוב שקיבלת בבית, אתה הופך לאדם חומרי והישגי בצורה קיצונית, אדם שידרוס את כולם בדרך אל היעד שלו. נכנסתי לעיוורון מסוים. כל תמרורי האזהרה היו לפני ועדיין המשכתי במהירות של 400 קמ"ש.   

אבי שוטר ומצאתי את עצמי נשפט ל־77 חודשים, 2310 ימים ולילות של חשבון נפש ושל הבנה שעשיית הכסף זה הדבר הקל והפשוט. השאלות הן רבות: איפה טעיתי בדרך, מדוע סטיתי מהמסלול וחשוב מכל איך אני עושה זאת מעתה והלאה נכון.   

אני יכול לשער שכל מי שיקנה את הספר לא יעניין אותו שלחברה שלי בגן קראו שגית או שרית או מדוע אני לא אוהב חומוס ואיך לעזאזל הצלחתי להשיג אישה מדהימה כמו דנה אשתי. מה שהכי יעניין את מי שירכוש את ספרי הוא איך הוא יעשה כסף גדול ואיך אני הוא עושה זאת ללא הון עצמי. איך הצלחתי לעשות את כל זה למרות שאין לי תואר מאוניברסיטה נחשבת, אני לא יודע את משפט פיתגורס בעל־פה, ואני לא מסוגל לשבת יותר מחמש דקות בכיתה וללמוד. אין לי הורים שיכולים לקנות לי בית ובתקופת הקורונה כאשר %95 מהאנשים מפסידים כסף, דווקא אני מצליח להרוויח כסף.   

אני לא סופר ולא מרצה, אני לא יודע להחליף מנורה או לתקן ברז דולף, אבל אני יודע לעשות כסף. עברתי חיים קשים ומכשולים רבים שרוב האנשים היו מרימים בהם ידיים, אבל טיפסתי עד לקומה ה־65 ומשם צנחתי לתא קטן באבו־כביר עם 8 אסירים. משם טיפסתי וזינקתי שוב. הכל בזכות כוח החשיבה, הרצון, הנחישות, וכמובן – הרעב הבלתי נגמר לעשייה והצלחה.  

דנה אהבת חיי אומרת לי "מספיק אדם אחד שיאמין בך ". אני מסכים עם האמירה הזו וחושב שמשפחה, גרעינית או לא, היא המנוע של כל יזם ומשקיע.   

בספר הזה אתן עשרות דרכים יחודיות ומקוריות ומאות שיטות לעשות כסף והרבה. כדי שתבינו את הדרכים והשיטות אני מרגיש חובה קודם כל לתת לכם רקע אישי וביוגרפי עלי ועל המסע שלי, מסע שהפך אותי ללוחם, ליזם שלוקח הזדמנות ולפעמים חצאי הזדמנויות בשתי ידיים. חשוב מכך, אדם שמייצר הזדמנויות מאפס.   

חשוב לי שתלמדו לא רק איך לבנות את העסק שלכם ולקדמו בצורה הנכונה ביותר, אלא ללמד אתכם להיות הכי טובים בכל מקום שתהיו בו. לעזור לכם לבנות ביטחון בעצמכם וביכולות שלכם, לתת לכם כלים לניהול העסק שלכם, כלים ליציאה ממצבים קשים ויכולת לדלג מעל מכשולים. אני רוצה להביא לכם שיטות יחודיות שלא מצאתי בשום ספר שקראתי. זה הרי מובן – אנשים מצליחים לא מגלים את הסודות הכמוסים שלהם אלא רק נותנים רקע וזריקות עידוד שלא מובילים לשום מקום.  

הרקע האישי שלי חשוב כדי שתוכלו להבין כיצד הקמתי יותר מ־30 מיזמים וחברות בין-לאומיות. איך ילד בן 20 מצוות בידור באילת שמרוויח 8000 שקלים מגיע למצב שהוא מרוויח  מיליון שקלים ביום, בכל יום, מבלי להיות תלוי בבנקים. 

נולדתי ב־09.06.1980 בבאר שבע בבית החולים סורוקה, לאמא יועצת יופי ואבא שוטר בבילוש בתחנת באר שבע. את ילדותי מגיל 18-6 העברתי באילת.

אילת של שנות ה־80 ותחילת שנות ה־90, הייתה עיר שהיה ממש כיף לגדול בה. בתי המלון הסמוכים לביתי עזרו לי להכיר תרבויות שונות ובגיל 15 כבר עבדתי כמנחה אירועים בבית מלון 3 כוכבים. ידע וניסיון לא היו לי, רק ביטחון עצמי מופרז וחוסר מודעות עצמית. למדתי תוך כדי תנועה אנגלית ברמת שפת אם, למדתי להכיר אנשים מכל המינים וכל המגזרים, ישראלים בקיץ ותיירים בחורף. למדתי להנחות ובמשך 6 שנים עבדתי כשכיר והופעתי לפני תיירים מכל העולם. אתה חשוף מול קהל של 30 איש על במה בחורף או 300 איש בקיץ, בלי הכנה ובלי צוות הפקה, רק אתה והכישרון שלך, מול כל העולם. 

התקופה הזו בנתה אותי ונתנה לי יכולות שאני לוקח איתי עד היום: כושר התמצאות, כושר המצאה, יכולות אלתור והכי חשוב – היכולת לקום אחרי נפילות וכמה נפילות היו לי בהתחלה.   

לבוסית הראשונה שלי בצוותי הבידור קרא ורדה זמיר, זמרת עבר שהופיעה באירוויזיון כזמרת מלווה וכעת עובדת כזמרת לובי בבתי מלון. היא לקחה אותי בגיל 15 לשעשע את האורחים ומבלי להתכוון היא הפכה אותי למנחה עם יכולות בלתי נגמרות. היא הייתה חאפרית ברמות הכי קיצוניות. אם הספר הזה מלמד אתכם לעשות דברים נכון ולפי הסדר, ורדה הייתה הדוגמה כיצד עושים דברים לא נכון. ממש פרזנטורית של חוסר יכולת וניהול. אף פעם לא הייתה לה תוכנית, הציוד המיושן היה מתקלקל לעיתים קרובות, ותמיד צריך לאלתר כדי שהערב לא יקרוס ויעבור כמו שצריך.   

אלפי השעות מול קהל מגוון ותובעני הפכו אותי לאיש מכירות רב־גוני ויזם שמבין שתמיד יכולות להיות תקלות ושהמבחן האמיתי הוא תוך כמה זמן נוכל להתגבר עליהן ולהמשיך הלאה.  

1999  נפצעתי בצבא בבסיס רוויה ברמת הגולן. הייתי חצי שנה בשיקום חיילים באיכילוב תחת ר"מ 2. 

השתחררתי בגיל תשע עשרה וחצי והתחלתי לעבוד ב"מפרץ הפיראטים" – מתחם אטרקציות ומסעדה לכל המשפחה. זה היה קונספט יחודי בזמנו ושם הכרתי את קובי אטלס, יזם מוכשר וגאון שיווק עם פוני נצחי ואנרגיות של תיכוניסט. הוא פתח את המתחם יחד עם בעלי קלאב הוטל, משה בובליל ואני הגעתי לשם כמנחה. במפרץ הפיראטים קידמתי מכירות במתחם משחקי הווידיאו תוך כדי הנחייה ועריכת תחרויות נושאות פרסים. הנחיתי שם ימי הולדת והפעלות לאורחי המלון.   

לאחר כשנה קיבלתי הזדמנות להיות מנהל השיווק. מנהל השיווק שפתח את המתחם התפטר וזו הפעם הראשונה בחיי שקיבלתי הזדמנות לשווק ולמכור. 

באחד הבקרים קובי קרא לי וביקש ממני לצאת ולחלק פליירים בבריכות המלון. הזמנתי אנשים למסעדה במבצע ארוחת בוקר חמש על חמש: כל פריט בחמישה שקלים. המסעדה הייתה פתוחה כמה חודשים, אבל לא הצליחה להתרומם. אנשים העדיפו לחסוך ולאכול בחדר, שם היה להם מטבחון מאובזר. בזכות הפרעת הקשב שלי, לקחתי את המשימה ברצינות תהומית. מרטין לותר קינג אמר פעם: "אם אדם נקרא להיות מנקה רחובות, הוא צריך לנקות רחובות כמו שמיכלאנג'לו צייר, בטהובן הלחין, או שייקספיר המחיז. הוא צריך לנקות כל כך טוב כל כך עד שכל העולם כולו יעצור ויאמר: כאן חי מנקה רחובות נפלא שביצע את עבודתו כראוי". זו בדיוק ההרגשה שלי. הגבתי בצורה קיצונית, הלכתי ושכנעתי כל אחד שיכולתי להגיע למסעדה. באותו היום קיבלתי עדות ליכולותיי כשהמסעדה הייתה מפוצצת מאנשים ומכיוון שהייתי המשווק היחידי קיבלתי את כל הקרדיט.   

השנה הזו בנתה אותי ואת הביטחון העצמי שלי וידעתי שגם אם אשמע "לא" פעם, פעמיים, חמש או עשר, אני יכול להיות רגוע כי בפעם ה־11 אני אשמע "כן".  

בתוך שבועיים מוניתי למנהל השיווק של המתחם וכך בגיל 19 וחצי לבשתי חליפה ועניבה וניהלתי את השווק והמכירות של מתחם שגלגל מעל 100 אלף ש"ח ביום. קיבלתי יד חופשית לבחירת צוות שיווק, והפכתי את המקום לתוסס ומצליח. קובי נתן לי את הביטחון לעשות טעויות, כי מהטעויות האלה יצאה תחת ידיי תוכנית שיווק, שהמשיכה שנים לאחר שעזבתי. היום אני כותב תוכנית כזו בשעה, אז זה לקח מספר חודשים.  

 2000- בשנת 2000 פתחתי חברת צוותי בידור לבתי מלון באילת, לא היה לי ציוד או תלבושות, ובטח שלא ניסיון כקבלן צוותי בידור, אבל לאחר שהתמקצעתי ונהייתי איש שיווק טוב, כבר בשבוע הראשון לפתיחת החברה גייסתי 5 בתי מלון. ידעתי שבבתי מלון 3 כוכבים, התנהלות צוותי הבידור חובבנית ושאם אבוא עם ניהול מסודר ותוכנית של מלון חמישה כוכבים אזכה בחוזה. מה שלא ציפיתי היה לזכות ב5 חוזים באותו שבוע: במלון אמריקנה, בקעת הירח, בריזה, טופז, מרינה קלאב וויסטה. החוזים עם המנכ"לים סוכמו תוך שבוע, המכשול הבא הוא שלא היו לי עובדים ולא תלבושות. פניתי לתומר ורועי חברי הטובים והם עזרו לי לגייס עובדים. חתמתי הסכמים בסוף חודש מרץ כשבמאי הייתי חייב כבר להתחיל להופיע. פרסמתי מודעה במוסף הדרושים בידיעות אחרונות  והצלחתי לגייס 20 חבר׳ה צעירים מכל רחבי הארץ להם מכנה משותף אחד בלבד, הם אוהבים במה ורוצים להופיע. 

בגלל שלא היה לי יותר מידי כסף, קרלוס חברי, שעבד בחנות פרחים באילת והיה נוסע כל שבוע לצפון והוריד במשאית שאוספת פרחים עובדים מהצפון ועד לדרום.   

אחת העובדות הכי מצחיקות ומוכשרות שעבדו אצלי הייתה אביבית בר זוהר שכבר אז הייתה דיווה לא קטנה. בעסק הזה למדתי לנהל כ"א, למדתי איך לעבוד עם העובדים ולמרות היותי ילד שמעסיק ילדים, לפעמים אפילו גדולים ממני, עדיין עשיתי טעויות ניהוליות  והמון. הרצון והיכולת האישית שלי כאיש בידור ויכולת אלתור מולדת עזרו לי לשרוד 8 שנים כקבלן צוותי בידור, מאילת ועד ים המלח, כולל צוותים בספינות מנו ספנות. באותן 8 שנים העסקתי למעלה מ1000 עובדים ועובדות, למדתי בישיבות הנהלה איך עובד מלון ואיך לנהל עובדים. אני זוכר שמשה בנעיים מנכ"ל מרינה קלאב, היה דואג שאכנס לכל ישיבות ההנהלה ואלמד את כל המערכת המלונאית. בזכותו בהמשך הדרך עשיתי עסקאות מלונאיות בנדל"ן, הידע שהוא העניק לי עזר לי עשור אחר כך להתעשר. הוא היה בעיני מנטור ואב שני. לי איאקוקה מנכ"ל קרייזלר כתב על ניהול, "ניהול הוא לא יותר מאשר החדרת מוטיבציה באנשים אחרים". הוא צדק. עובד עם מוטיבציה יהיה עובד טוב יותר.  

 2007- עזבתי את אילת ועברתי לגור במגדלי Yoo בתל אביב. מכרתי את צוותי הבידור ופתחתי חברה למכירת אומנים להופעות. בזכות הקשרים שהיו לי באילת שיווקתי למועדונים זמרים לאירועי חברה, למופעי סוף שנה וימי עצמאות. שיווקתי את גדולי האומנים שהיו באותה תקופה: כנסיית השכל, אתניקס, טיפקס, אייל גולן, משה פרץ, עברי לידר, שרית חדד, מירי מסיקה, עידן יניב, קובי פרץ ועוד…  

למדתי שאפשר להרוויח כסף מבלי להשקיע כסף, קניתי אומן ב-x  ומכרתי ב- y,  חייתי את החלום .מועדונים והופעות. לא השקעתי שקל והרווחתי אלפי שקלים ביום. אני זוכר סיפור מצחיק, ההופעה הראשונה של עומר אדם הייתה דרכי. חייגתי לסוכן שלו אסף אטדגי אותו הכרתי כאשר ניהל את הראל מויאל ומרגלית צנעני. הזמנתי אותו להביא את עומר להופיע אצלי באילת במועדון הגלינה, אסף ששנים פחד מטיסות ביקש לבוא עם אוטו, הוא אמר לי שהוא חוסך לי תשלום על טיסות ובתמורה הוא ביקש מלון 5 כוכבים. הסכמתי מיד. באותה תקופה היה באזז רציני על עומר אדם בגלל שהוא הודח מכוכב נולד לאחר ששיקר על גילו (זו בעיניי הטעות הכי גדולה של צביקה הדר וטמירה ירדני). אסף, שזיהה את הפוטנציאל זינק על ההזדמנות וחתם על חוזה סוכן- אומן והוא גבה 30 אחוז מהרווח. אסף ועומר ירדו ביום חמישי לאילת למסיבה בסוף השבוע ואני עם כל הלחץ והבלבול שכחתי לסגור לו אירוח במלון. אני יושב ביום חמישי במלון הנסיכה עם ינאי רטפן סוכן האומנים ומורן אייזנשטיין זוגתו ובעודנו משוחחים על החתמת האומנים של ינאי לסבבי הופעות הקרובים,  אני מקבל טלפון מאסף שאומר לי שהוא עוד חצי שעה באילת ורוצה לדעת באיזה מלון הוא מתאכסן. "אופס", אמרתי לעצמי, זה לגמרי פרח מזיכרוני, מהר התאוששתי ואמרתי לו שאני בודק וחוזר אליו בעוד דקה. באותו השבוע כל בתי המלון באילת היו מפוצצים עד אפס מקום, כי היה שם אירוע ה״ספורטיאדה״, למזלי מצאתי שני חדרים במלון עדי. מלון עדי זה מלון 3 כוכבים שממוקם בתוך שכונת מגורים מעל קלאב הוטל. חייגתי אל אסף אטדגי כעבור 45 דקות, הוא סיפר לי שהוא כבר באילת, ושאל לאן להגיע?,  "למלון עדי" אמרתי לו, "מלון עדי" התרגז אטדגי, קבענו שאתה מזמין לי מלון 5 כוכבים. באלתור של רגע צצה לי הברקה ואמרתי לו: ״אטדגי תרגע זה לא עדי, זה  "הילטון עדי"״. כשהוא שמע הילטון הוא נרגע. לאחר כשעה אני מקבל ממנו שוב טלפון, "אין באילת הילטון עדי". הוא כעס, "אני מחפש את המקום כבר המון זמן ומסתובב בלי סוף סביב הכיכר המרכזית", בסוף הוא הגיע למלון עדי. את הצרחה שהוא צרח שמעו עד טאבה. הוא השתגע כשהוא ראה את החדרים, לעומר שהיה בתחילת דרכו זה לא הפריע, כי הוא רצה רק להופיע, הוא היה עם רעב אדיר להופעות. בסוף זה נגמר בשלום, עומר נתן הופעה מהסרטים ואסף ועומר עברו לאחר ההופעה למלון ״הרודס״. בעסקי הבוקינג והופעות האומנים הצלחתי להרוויח עשרות אלפי ש"ח בחודש ולהנות, אבל בתוך תוכי ידעתי שזה זמני כי אני רוצה להקים משפחה וחיי לילה ומשפחה לא הולכים ביחד.  

במהלך שנת 2007 קרתה לי טראומה ששינתה את חיי מהקצה אל הקצה, הייתי בתוך אוטובוס שהתפוצץ בבאר שבע, כאשר הייתי בדרכי לוועדה רפואית. תוגה עמוקה אפפה את העיר באר שבע באותו היום. אני זוכר שהייתי בבית החולים ועברתי שם היפנוזה ע"י מטפל שניסה לשחזר מה עברתי בפיגוע. אותו יום נצרב אצלי כסיוט שרשמיו מלווים אותי עד היום. בעזרת עבודה צמודה וסיזיפית עם קרן המטפלת שלי  מצבי השתפר אך במשך תקופה ארוכה לא חזרתי לעצמי. עד היום אני סובל מפוסט טראומה ופלשבקים מאותו יום ארור חוזרים אלי מפעם לפעם. למזלי אני אדם אופטימי ותמיד משתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה, אפילו הכניסה למאסר לא פגמה באופטימיות הנצחית שכה מאפיינת אותי.

 2009- למרות הפיגוע שעברתי, שנת 2009 הייתה שנה קשה ומתוקה יחדיו. בשנה זו הקמתי עם משפחתי מיזם שנקרא "חוף גלינה". זה היה מתחם חוף ים עם מסעדת שף. במתחם הושקעו מיליוני ש"ח אך המיזם כשל והכניס אותנו לחובות ולמצב של חדלות פירעון. הטעות העיקרית שלי הייתה שהכנסתי את אבי ואחותי כערבים לחוף הים ולעסק, טעות שלמדתי מאז לא לחזור עליה. הכישלון לימד אותי המון, הרבה יותר ממה שלימדו אותי ההצלחות שלי, בזה שהכנסתי את משפחתי כבעלי מניות וערבים בחוף הים גרמתי להם לקרוס כלכלית ולהם לא היה את היכולות והאופי שלי, לחטוף סנוקרת ולהתאושש כאילו לא קרה כלום. הפגיעה הזו הייתה משמעותית עבורי וסחבתי אותה איתי שנים רבות. המקום היה מקסים, ממש פנינה, הופיעו בו האומנים הכי גדולים במדינה, משה פרץ, דודו אהרון, סקאזי, כוכבי סטנד אפ ועוד. אירחנו מפורסמים רבים מהארץ ומהעולם והעתיד היה נראה ורוד. יש שיאמרו שהעסק לא קרס באשמתנו אלא בגלל הלחץ מבתי המלון על רעש סביבתי וראש העיר דאז מאיר יצחק הלוי אשר שלח פקחים יום יום ולבסוף הוציא צו סגירה למקום. גם אם טעיתי או הטעו אותי בבחירת המיזם זה לא משנה. אני ורק אני אחראי וחובה עליי היה להפיק מכך לקחים. 

הייתי בן 29 וכל החיים לפני, חשוב ללמוד מהשגיאות ולהמשיך הלאה. כמה שנים מאוחר יותר סגרתי מעגל עם חוף ים חדש שהפעם שגשג ופרח ועשינו שם רווח לא רע. לקראת סוף אותה שנה קרה לי הדבר הכי טוב שיכול לקרות. אנחנו כבר ב- 2010 ודנה אשתי נכנסה להריון ראשון, בפעם הראשונה בחיי אני הופך לאבא. באותם ימים ידעתי ידעתי שאת שנת 2011 אני אפתח בדרך חדשה עם המון צלקות אך גם עם לא מעט עיטורים על החזה.  

 2012.1.3 נולדה במשקל 3.65, לין מונסונגו ביתי. החברה הכי טובה שלי והאדם היחיד בעולם שתמיד יהיה לצידי, היא הכח והדרייב שלי לעשייה וליצירה וכך לדאוג לה לעתיד טוב יותר. רציתי שהיא תעבור ילדות מתוקה ושיהיה לה את כל מה שתחלום או תבקש. חודש לידתה היה חודש משמעותי מאוד בחיי העסקים, באותו חודש ממש התרחש מהפך נוסף, הפכתי מ״נטרף לטורף״. זו הייתה  תחילתה של ההתאוששות והגילוי העצמי. שם גיליתי שיכולותיי בתחום השיווק והיזמות יכולות להניב פירות מהר מאד והמצאתי קונספט שהביא לי תוך 30 יום מיליון ש"ח במזומן. בפרקים הבאים אפרט כיצד עשיתי זאת בלי הון עצמי ובחובות מטורפים. איך הצלחתי להרוויח מיליון שקלים במהירות ובקלילות, אותו מיליון במזומן פתח לי דרך חדשה אבל הדרך והצורה שהרווחתי אותם הגיעה דווקא מהקריסה שלי ומפשיטת הרגל. דווקא כשהייתי בקרשים עלתה במוחי הברקה בעקבות שיחה עם  "משה נרגילות״, בחור שהשכיר ממני בחוף הים דוכן נרגילות. בשיחה בינינו הוא סיפר לי על רעיון שעלה לו ושיתף אותי בו, הוא רצה להשכיר מועדון ריק  ולהפוך אותו למועדון בינגו להכניס לשם 5 שותפים שיממנו את ההשקעה. הוא יישאר שותף בלי לשים שקל. בנוסף הוא הסביר לי שהוא רוצה שהחמישה יהיו מתחום ההימורים וכך יביאו מהמרים יחד איתם. הסתכלתי עליו בפליאה, הוא נראה כחוש, רזה מאוד, שוקל אולי 50 ק"ג, בן 60 אבל מתנהג כמו תיכוניסט. האינסטינקט הראשוני שלי היה להתעלם, אני מודה שקצת זלזלתי בדבריו ולמרות שבאותו רגע הוא לא אמר משהו משמעותי, לפתע צץ רעיון בראשי. בתוך חודש ימים מקיום השיחה הייתי עם מיליון שקלים במזומן ועם התרגשות ובטחון לגבי העתיד. סוף סוף בגיל 31 פיצחתי את ה DNA הישראלי, הבנתי שאני עכשיו יודע ומבין איך פועל הלקוח/המשקיע הישראלי, למדתי איך לגרום לו לרצות להשקיע, הצלחתי לפרוט על נימי הישראלי הממוצע. אצל היהודים בגולדנס גרין שבלונדון, יש משפט שאומר

 " אם מכרת משהו לישראלי, אז אתה יכול למכור את זה לכל העולם", אמירה שב 2015 / 2016 הוכחה כנכונה כאשר מכרתי 400 יחידות בלונדון בחכירה. שיטה שאני החזרתי לחיים באנגליה ומאז הפכה ללהיט העשור שם.  

2013- זו השנה שכבר התחלתי לפרוח, כל דבר שנגעתי בו הצליח, שיווקתי פרויקט של אטרקציות באיה נאפה בקפריסין, רכשתי אטרקציות ב50 אלף דולר ויצרתי פי 5 רווח בכל שנה. נכנסתי לעסקיי התקשורת יחד עם בזק בינלאומי והתאחדות הסטודנטים, השקעתי בחוף ים ופתחתי מסעדת בשרים. בשנה הזו פיזרתי השקעות ולמדתי להכיר שווקים חדשים. עשיתי שותפויות חדשות, הקמתי אתרי אינטרנט וחברות שמתמחות בשיווק תקשורת. 

שנה מדהימה שבסופה נולד בני השני, יהונתן מונסונגו, ילד מושלם שכולו לב, אהבה ענקית ומתיקות אינסופית.  

שנת 2014- בחיי היא בסימן כיבוש לונדון וכניסה לנדל"ן. רק בשנת 2014 נכנסתי לעסקאות נדל"ן ועד שנת 2017 מכרתי למעלה מ1600 יחידות דיור. נדל"ן היה תחום חדש בשבילי, אני הגעתי מתחום אחר לגמרי אבל זאת היתה הברקה של שנייה שמתרחשת פעם בחיים (אצלי עם כל הצניעות קצת יותר). אפי מלכה בעלי בבילון משחקיות בשיחה אגבית על נושא אחר שלח אותי לראות מתחם עבור משחקייה בעזריאלי תל אביב. רצינו להקים שם בשותפות משחקייה שתשלב  את היכולות של שנינו אבל רצה הגורל אחרת ואני במקום משחקייה ראיתי שם עסקת נדל"ן יצירתית, מהגדולות שבעסקאות שנעשו בתחום המשרדים בשנת- 2014. ביצירתיות רבה הפכתי את העסקה לבונבוניירה מתוקה.   

אלמלא כוחניות של גופים ברשת עזריאלי ודנה עזריאלי בראשם, היה נפתח שם מתחם שהיה עושה מהפך בתחום החללים המשותפים בישראל. את כל פרטי המיזם ואיך הפכתי אולם אירועים כושל לעסקת נדל"ן שמרוויחה 256 מיליון ש"ח תוך 180 יום, תגלו בהמשך. בשנת 2014 הבנתי שזה לא משנה באיזה תחום אתה עוסק, כל עוד אתה יצירתי ומאסטר בשיווק ויזמות אתה תצליח. בשנת 2016 דני קושמרו הכריז ששברתי את שיא עסקאות הנדל"ן וכל זה בלי ניסיון בנדל"ן ובלי הון עצמי. שני דברים כן היו לי, ביצים גדולות ורעב תמידי.  

2015- בשנת 2015 מינפתי את כל היכולות שלי. עדיין התקשיתי לפעול בעקבות פשיטת הרגל  אבל זה  היה כבר ממש בשוליים. בשנת 2015 טסתי ללונדון, העיר שכבר הפכה לבית עבורי ועבור אישתי וילדי. לונדון בשביל הישראלים היא תל אביב משודרגת, יש שם הון אדיר של כסף ומשקיעים מהמפרץ הפרסי שרק מחפשים מיזמים בלונדון להשקעה. השורשים המרוקאיים שלי עזרו לי מאוד. הידע שלי בשוק הנדל"ן האירופאי עזר לי לטפח קשרים אדירים וחברויות אמת ביני ובין משקיעים זרים ממדינות המפרץ למרות היותי ישראלי ויהודי ואולי דווקא בגלל זה.   

בחיים האמיתיים, עסקים עושים בני אדם ולא פוליטיקאים, דווקא בגלל המוצא שלי הם דחפו לכך  שנעשה עסקים יחדיו. באירופה יש כבוד אדיר לישראלים וליהודים. מתווך סיציליאני בשם מרקו תיווך לי עסקה לרכישת רשת בתי מלון בלונדון מבחור איראני בשם עלי פרנג'אני, גבר בן 55 כריזמטי בטירוף שמתגורר בלונדון כבר 30 שנים. בפגישתנו הראשונה הוא גילה רתיעה. הוא היה הססן וספקן אבל כאשר גילה שאני ישראלי בן רגע הוא שינה גישה. הרגשתי כאילו אני עושה עסקים עם פרסי מירושלים, הוא גדל באיספהן, אבל ביקר בפז במרוקו שם נולדו סבי וסבתי. הוא לא היה בחור דתי, אבל מבחינה פוליטית הוא כן תמך במשטר, עם סייגים בנושא מדינות החוץ. הוא סיפר לי שלפני המהפכה המצב היה נוראי, הייתה שם שחיתות אדירה, בהחלט מה שרואים מכאן לא רואים משם. הצלחנו ליצור חברות אמיתית. 

הוא היה מגיע לקידוש בשישי וכשעשיתי בביתי בלונדון מסיבת  "מימונה" הוא רקד ללא הפסקה. 

שנתיים לאחר מכן כאשר נכנסתי לבית הסוהר הוא אחד מיחידי הסגולה ששמרו על קשר עם אשתי ודאגו לי. בשיחה איתו מהכלא הוא סיפר לי שהוא מחכה לי ובטוח שכשאצא נמשיך לעשות חיל יחדיו. לונדון הפכה לבית השני שלי ואז דווקא בישראל, הבית האמיתי שלי, החלו הבעיות.  

2015- שנת ההוללות, שנה שפרקתי כל עול. כל ערב הייתי יוצא לבלות, משתכר וחוזר הביתה בחמש בבוקר. זו הייתה תקופה קשה מבחינת הזוגיות בה אני ודנה התגרשנו למרות, שאהבתי ותמיד אוהב אותה. הסתנוורתי מהכסף הגדול ומחיי הלילה של תל אביב. לונדון ומוסקבה, בהן ביליתי את רוב ימות השנה, היו סוערים. כל 3 ימים טסתי ליעד אחר ושילבתי עסקים עם מסיבות. איביזה היה הבית שלי בספרד, הייתי עושה עסקים בברצלונה ובערב טס לאיביזה לכמה ימים. באותה תקופה דילגתי בין הערים הכי נחשבות באירופה בגלל עסקי המלונאות: אמסטרדם, ברלין, מוסקבה, מדריד, פריז, רומא ועוד.   

אם עד גיל 35 דנה הייתה החברה השלישית שלי, בשנה הזו מספר ה״חברות״ נסק, תיעבתי את עצמי על אורח החיים הזה אבל הייתי חלש ולא עמדתי בזה. סמים היו מחוץ לתחום ועד היום, אפילו בגיל 41 לא נגעתי אפילו בסיגריה. אני סולד מסמים וחושב שזה יכול לפגוע ביצירתיות ובגאונות שלי. בורא עולם שמר עלי, הוא דאג שלא אדרדר לסמים. 99 אחוזים מהתל אביבים עושים סמים קלים ו80 אחוזים מהאירופאים גם כן. זה היה הזוי בעיני, בלילה הם עשו סמים ובבוקר הם יצאו לעבוד כאילו כלום לא קרה.   

גם לי לצערי הייתה התמכרות, התמכרות מסוכנת לא פחות, אני מכור להצלחה ולעשייה. אני מסוגל לעבוד 20 שעות ביום ולהנות מזה. העשייה הייתה מעלה לי את הדופמין לשמים, העשייה העניקה לי סיפוק גדול הרבה יותר מאשר להכניס לגופי כימיקלים. הסמים מבחינתי הם סכנה לשפיות שלי ופחדתי לאבד את היתרון שיש לי על כל היזמים. התפיסה המהירה, ההבנה החדה והביצוע הלא מהוסס.  

אני אדם שאוהב ללכת עד הסוף והפחד שלי תמיד היה שאם אגע בסמים לא אדע לעצור. למרות הטירוף, גם בשנה הזאת קרה דבר חיובי. בת הזוג שלי באותם ימים איב צור נכנסה להריון וכעבור 9 חודשים כבר נולד שגיא, בני האהוב. חצי רוסי חצי מרוקאי, ילד עדין ושקט. ההפך מאחיו יהונתן. שגיא דומה לי מאוד, רק עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני, העדינות שלו מזכירה את האופי של לין ביתי הבכורה. יחד עם זאת למרות שעשיתי ילד נוסף חייתי חיים מזעזעים. בביתי בקומה ה65 בכל יום הייתה מסיבה. עשרות אנשים, חיים משוגעים והנאה רגעית שלא באמת גרמה לי לאושר או סיפוק. למרות הכל לא החמצתי ולו יום אחד במשרד. המשכתי בעשייה בפול גז, והרחבתי את העסקים. הדחף שלי לריגושים גרם לי להפסיד מיליון שקל בחברת קוסמטיקה שהקמתי יחד עם איציק זוהר, הכדורגלן לשעבר. העברתי לו ולחברו ירון זאדה מאות אלפי שקלים וטסתי איתם לבודפשט. אפילו אני עם כל הניסיון שלי, הולכתי שולל. איציק זוהר היה פושט רגל באותם ימים והעברת הסכומים האדירים וההשקעה האדירה במיזם הזה סימנו לי, שאורך החיים הבלייני שלי גובה ממני מחיר בשיקול הדעת ובקבלת החלטות. היום אני מבין שאיציק זוהר וירון זאדה עקצו אותי וגם אחרי שנכנסתי לכלא, למרות כל ההשקעה הכספית האדירה, לא קרה כלום. הכסף ירד לטימיון. וורן באפט נהג לומר, "כאשר אתם תוהים על קנקנם של אנשים, חפשו אצלם 3 תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ, אם לא תמצאו את הראשונה שתי האחרות יחסלו אתכם".   

היו לי בחיי 3 אהבות גדולות: דנה גולדשטיין, בתאל גבעתי, ודנה רחמימוב. דנה היא היצור הכי יפה בעולם. אני זוכר שבשת 2009 ישבתי בסלון ביתי וראיתי עם חברי רועי אלוש את התכנית ״האח הגדול״, הייתי עסוק יותר בהתכתבות מאשר בצפייה. לפתע בזמן הצגת הדיירים ראיתי בחורה יפנית, יפה בצורה לא הגיונית, הדבר הכי יפה שראיתי בחיי. היה לה חיוך מושלם, שיניים צחורות  וגומות חן שפשוט גורמות לך להתמגנט למסך. הרגשתי שהיא מדברת אלי מתוך המרקע.  

חודשיים לאחר שהודחה מבית האח, חבר שלי הזמר אביהו שבת עשה מסיבת יום הולדת במועדון תל אביבי "טוקטוק". באתי אליו לפני המסיבה ונסענו לשם יחד. בסביבות השעה 23:00 הוא עלה להופיע ואני ישבתי על הבר וניסיתי להזמין לשתות, הברמנים היו שקועים בהופעה ולא כל כך התייחסו אלי. פתאום על הבר אני רואה אותה שוב, "וואו איזו יפה" אמרתי לעצמי. את החיוך הזה אי אפשר לשכוח. ראיתי שהיא משוחחת עם איזה בחור בלונדיני, "מה היא בזוגיות?" תהיתי. בגיא פינס אמרו שהיא רווקה, כנראה הוא לא מעודכן, הוא לא יודע שאני מאוהב בה ושהיא הולכת להיות אישתי. ביקשתי מהברמנים בקבוק פידג' שזה ליקר תאנים ו20 צ'ייסרים, התחלתי להזמין את כל יושבי הבר עד שהגעתי אליה ואליו. הוא עשה לי פרצוף חמוץ והיא הופתעה. אמרתי לה "היי אני גיא, רציתי להגיד לך שאת דומה לי" היא צחקה. מה זה צחקה, התפוצצה מצחוק ואמרה לי שהיא מצטערת אבל היא שותה רק וודקה. בגלל הבחור שישב איתה שוב פעם נאלצתי להזמין את כל הבר עד שהגיע תורה. אז כבר נשבר הקרח והתחילה שיחה ארוכה שנגמרה רק כעבור כמה שעות. דיברנו על כל נושא שבעולם וגיליתי שהבחור הוא ידיד שלה ושבזכותו היא הגיעה לבר. במשך שעתיים הוא ניסה לשכנע אותה להגיע. אז אלעד טייגמן, אם אתה קורא את הספר הזה, תדע שבזכותך יש לי שני ילדים מדהימים לין ויהונתן ואני בטוח שמובטח לך מקום בגן עדן. מאז אותה פגישה, אני ודנה לא נפרדנו לדקה. הזוגיות שלנו ידעה עלויות ומורדות אבל היא עדיין הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. שנת 2016 מבחינתי נגמרה בנובמבר, יום אחרי שחגגתי לבני יהונתן יום הולדת שנתיים עם ״יובל המבולבל״ עם כל המשפחה והחברים. באותו בוקר יום ראשון נעצרתי ושוחררתי רק לאחר 24 ימים. מאז ועד כניסתי לכלא בספטמבר 2017, התנהלה מלחמה עקובה מדם מול התקשורת. באופן פרדוקסלי דווקא רק עם כניסתי לכלא הצלחתי לנשום לרווחה. זו תקופה שריסקה אותי נפשית ובחרתי לא לנהל משפט. סגרתי עסקת טיעון של 77 חודשים לאחר כשנה שהייתי במעצר. הכלא מבחינתי ואני יודע שזה יישמע מוזר היה מתנה. הוא הציל את חיי והחזיר לי את השפיות. לאחר כשנה וחצי במאסר התחיל המיזם בלונדון לתפוס תאוצה, מרקו ועלי עשו עבודה מדהימה ובעקבותיו עבדתי על עוד 3 פרויקטים חדשים בארץ. קשה היה לנהל את הכל מבית הסוהר.   

היום העסקים בלונדון מוכיחים שאני ידעתי לקרוא את המפה הנדל"נית באירופה בצורה נכונה וההשקעה בחכירה השתלמה. אני עברתי ילדות לא קלה בלשון המעטה, אבא שלי שהיה שוטר 30 שנה היה אדם ישר אך  קשוח. תמיד הייתה אווירה מתוחה בבית וההורים שלי לא הסתדרו. איך הם שרדו  30 שנה ביחד, אני עד היום לא מצליח להבין. מבלי לשים לב, בתת מודע רציתי להיות ההפך מאבא שלי. אבא שלי אדם  מיושב ומרובע, בדיוק ההיפך מיזם. הוא עבד 30 שנה בשכר נמוך בשביל הפנסיה ובעיני לא מימש את עצמו ואת היכולות שלו, ויש לו יכולות אדירות. אני מבחינה מקצועית ואישיותית לא דומה לאף אחד ממשפחתי אולי חוץ מאחי דניאל חי. דוגמה נהדרת לשוני ביני ובין משפחתי אפשר למצוא בשנת 2003. אני בן 23, קבלן צוותי בידור צעיר, חסכתי 30 אלף שקלים ובסוף אותו החודש חיפשתי מה לעשות עם הכסף העודף. הגעתי לבית הורי לארוחת שבת וסיפרתי לאמא שלי שיש לי אפשרות לקנות 3 מכונות משחק של בובות, ממתקים, וטריוויה. הם מוצבים בלובי של מלון מרינה קלאב ואפשר להרוויח מהם כסף קל. המלון לא גובה שכירות והם ימוקמו בפינה נידחת. סיפרתי לה שהמוכר טס ביום שני לחו״ל וביום ראשון היינו אמורים להיפגש ולסגור עסקה. חשבתי שההורים שלי יהיו גאים בי ויבינו את ההברקה שבלהפוך את ה30 אלף ש"ח להכנסה נוספת אך בבית היה פיצוץ גדול ואמא שלי כעסה: "אתה צריך לשמור פרוטה לבנה ליום שחור", אני בן 23 אמרתי, זה הזמן שלי לבסס את עצמי.  

ההורים שלי היו כל חייהם במלכודת העכברים, חיים מהלוואה להלוואה, ממינוס למינוס. לי הייתה תוכנית מסודרת. ידעתי שאוכל להגדיל את המכירות של מכונות המשחק לילדים וכך עשיתי, חילקתי לכל ילד 3 אסימונים בכניסה למלון וכך חשפתי את כל האורחים אל מכונות המשחק. צוות הבידור חילק אסימונים מתנה בבריכה והמכונות שילשו את הכנסה שלהם, תוך חודש וחצי כיסיתי את עלות קניית המכונות וכעבור 5 שנים כבר הייתי עם 130 מכונות שמפוזרות ב-10 בתי מלון בהם היה לי צוותי בידור. השת"פ בין צוות הבידור למכונות משחק נתן ערך מוסף לשני העסקים. למרות ההצלחה אני יכול להבין את אימי. הם עלו ממרוקו, עולים חדשים ללא שפה ועם פחד הישרדותי תמידי. זו צורת חשיבה שאימי מקיימת עד היום. בזכות הוריי תמיד ידעתי שיהיה לי איפה לגור, אז לא פחדתי לקחת סיכונים. הם נתנו לי קרקע יציבה. למרות שלא היה כסף בבית, תמיד הייתה לנו קורת גג  ומקרר מלא. אלו דברים שלהם לא היו אז צריך להעריך את המקום ממנו הם באו ואת הפחדים שלהם. לאחר 5 שנים העסק נמכר בשניים וחצי מיליון ש"ח, אותם 30 אלף ש״ח הפכו לפי 83. הכסף הזה נמחק מהר מאוד בנפילה שלי כעבור שנה בחוף ״גלינה״ באילת. אמא שלי אוהבת אותי מאוד ודואגת לי בדרכה המיוחדת, אבל בעסקים אני יכול לראות דברים שהיא לא מצליחה לראות. מצד שני היא תמיד זיהתה אנשים וניתחה את אופיים במבט אחד, היה לה כישרון וחוש מדהים, היא זיהתה אנשים שעשו לי רע בהמשך הדרך ונשים שלא התאימו לי. בנקודות האלה עד היום, בגיל 41 אני מקשיב לה.  

אני נזכר בסרט "נער החידות ממומביי", הילד התחרה בתוכנית מי רוצה להיות מיליונר וכל התשובות לשאלות היו תחנות בחייו. כך גם אני הבשלתי בגיל 42 למפלצת יזמות ומכירות בעיקר בזכות התחנות שעברתי. היום אני יכול להגיד בפה מלא, שכל תחנה הייתה משמעותית עבורי, כולל הכלא והפיגוע שחוויתי. הם עיצבו אותי וחישלו אותי. כל תחנה נתנה לי איכויות :  

הנחייה בצוותי הבידור – הפכו אותי למנחה ולאדם שיכול לשלוט בקהל. אדם שיכול למכור את החזון שלו בצורה האולטימטיבית.  

 מפרץ הפיראטים– שם למדתי למכור אבל יותר מזה, למדתי לא להתייאש כשאני שומע לא, כי תמיד ידעתי שבסוף ה-כן יגיע. במפרץ הפיראטים למדתי למקסם את יכולותיי לטובת העסק והלקוחות.  

תיווך אומנים – למדתי להרוויח כסף מבלי לסכן את עצמי .  

פיגוע בבאר שבע– למדתי לקום מנפילות, גם כאשר אתה רואה שאין תקווה ואתה מאבד אופטימיות. הפיגוע נתן לי כוחות והבנה שכל מכשול הוא זמני ומחר מגיע יום חדש .  

יזמות נדל"ן – למדתי את ה- DNA של הישראלי הממוצע. למדתי איך הוא חושב ומה מניע אותו. בנימין נתניהו מנצח, למרות כל הטעויות שלו כי בשונה ממתחריו הוא למד כיצד פועל הישראלי הממוצע .  

טיפ זהב – מכירה מוצלחת היא בעיני הסבלנות של המוכר בשילוב הדיוק שלו. מוכר ששמע ״לא״ צריך להיות מאושר, כי זה אומר שה-״כן״ בדרך. מצד שני הוא גם צריך לדעת לנתח מדוע הוא שמע לא. אם לא תבצע ניתוח רציני ומעמיק אז לא תהיה הפקת לקחים ואתה תמשיך לחזור על אותה טעות. אני הייתי עובר על סרטוני מכירה עם צוותי המכירות ומנתח אותם. ניתוח כישלונות וניתוח הצלחות יביאו כל משווק להצלחה .  

טיפ זהב 2- בביוגרפיה שלי יכולתם להבין שזיקקתי כל שלב בחיי לתוך איש המכירות שאני. כל שלב בחייכם צריך להופיע באני מאמין שלכם ובסיפור חייכם. אם עברתם יום קשה, אל תפחדו לחשוף זאת מול הלקוח, נהפוכו. אנושיות היא מעלה.